החלטה בתיק ת"א 39864/06

המחלוקת

• 1.          טובין עתירי מס דוגמת סיגריות, משקאות חריפים ומכשירי די.וי. די לרכב אוחסנו במחסני המבקשת על ידי יבואנים שונים. טובין אלה נגנבו במהלך פריצה למחסנים בחודש פברואר 2006. נסיבות הפריצה טרם התבהרו במלואן. בעקבות הפריצה שלחה המשיבה למבקשת דרישה לתשלום מיסי היבוא (מס קנייה, מכס ומע"מ) בגין הטובין הגנובים. המבקשת טוענת, כי אין היא חייבת בתשלום המסים הנ"ל. היא הגישה תביעה בה מתבקש בית המשפט להצהיר על כך (ת.א.39864/06, להלן-"התביעה העיקרית").

• 2.          בבקשה זו (בש"א 167243/06, להלן-"הבקשה") עותרת המבקשת למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להפעיל כנגדה הליכים לגביית חוב המס (בהתאם לדרישה שהוצאה) על-פי פקודת המסים (גביה), עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. המבקשת סבורה, כי אין מקום לנקוט נגדה הליכי גבייה חריפים לפי פקודת המסים (גביה) (להלן-"פקודת המסים"). לטעמה, ניתן להבטיח את אינטרס המשיבה לתשלום חוב מיסי הייבוא בגין הטובין הגנובים, על ידי הפקדת תמהיל של ערבויות לטובתה, כמפורט בבקשה (ס' 3.2). המשיבה מתנגדת להפקדת תמהיל של ערבויות כנגד עיכוב הליכי הגבייה. לדבריה, המבקשת חייבת בתשלום מיידי של חוב מיסי הייבוא ולא קיימת כל עילה לעיכוב הליכי הגבייה. המשיבה טוענת, כי היא מוסמכת לנקוט צעדים לגביית מלוא חוב מיסי הייבוא מן המבקשת בהתאם לפקודת המסים, במקביל להגשת התביעה העיקרית. המשיבה מוסיפה, כי ככל שחולקת המבקשת על חבותה בתשלום המס, לא נחסמת דרכה בהעלאת הטענה בתביעה העיקרית, אך גם דרכה של המשיבה בגביית המס אינה נחסמת, בהתאם.

• 3.          בקעת המחלוקת בין הצדדים סובבת, למעשה, סביב השאלה האם קמה בענייננו עילה חוקית לעיכוב הליכי גביית חוב מיסי הייבוא על-פי פקודת המסים, אם לאו.

דיון בשאלה האמורה ייעשה בהתאם למבחנים למתן סעד זמני הקבועים בתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן-"תקנות סד"א").

• 4.          עיון בתקנה דנא מעלה, כי שלושה המה התנאים למתן סעד זמני: הוכחת קיומה של זכות לכאורה על בסיס ראיות מהימנות (שאלת סיכויי ההצלחה של המבקשת בתביעה העיקרית); שיקולי מאזן הנוחות; ושיקולי יושר (האם הבקשה הוגשה בתום לב והאם מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין). טרם שאבחן אם השכילה המבקשת להוכיח כי היא עומדת בתנאים הנדרשים לקבלת הסעד הזמני המבוקש בבקשה, מן הראוי לפרוש את התשתית העובדתית, הדיונית והמשפטית הצריכה לעניין.

עיקרי העובדות

• 5.          המבקשת קיבלה רישיון מחסן כללי (על-פי סעיף 68 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן-"פקודת המכס")) לשנת 2006, לאחסון טובין שונים (נספח א' לתגובה לבקשה, להלן-"התגובה").  בעת מתן הרישיון, וכתנאי לקבלתו, הציגה המבקשת בפני המשיבה אישור מחברת ביטוח (נספח ב' לתגובה) לפיו הטובין המאוחסנים במחסניה מבוטחים נגד פריצה משך כל תקופת הרישיון, כאשר סכום הביטוח כלל את ערך הטובין בתוספת מיסי הייבוא החלים על טובין אלה. מנהל המכס ומע"מ נקבע בפוליסה כמוטב בלתי חוזר לעניין תגמולי ביטוח שישולמו בקשר למיסי הייבוא המובטחים (להלן גם-"תגמולי הביטוח").

• 6.          בסוף השבוע שבין ה-17.2.06 ל-19.2.06, התרחשה פריצה מתמשכת במחסני המבקשת. פורצים חדרו לתוך מחסניה בליל שבת ובליל ראשון. בפריצה זו נגנבו ממחסניה של המבקשת טובין שונים בערך כולל של 114,407 $ (להלן-"הטובין הגנובים"). בעקבות הפריצה הוציאה המשיבה למבקשת, ביום 2.3.06, דרישה לתשלום מיסי הייבוא בגין הטובין הגנובים בסך של 1,600,792 ש"ח (נספח א' לבקשה. להלן, לפי העניין- "הדרישה" או "הודעת הגירעון").

• 7.          לאחר קבלת הודעת הגירעון, פנתה המבקשת לחברת הביטוח בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזקי הפריצה (נספח ב' לבקשה). במקביל, ביקשה המבקשת מהמשיבה (ביום 27.3.06) עיכוב של הליכי הגבייה בגין חוב מיסי הייבוא נשוא הודעת הגירעון, וזאת עד לקבלת עמדת חברת הביטוח באשר לתשלום תגמולי הביטוח (נספח ה' לתגובה). המשיבה הסכימה לעיכוב הליכי הגבייה לשלושה חודשים.

• 8.          אין חולק, כי לאורך המגעים שקוימו בין המשיבה לבין המבקשת, לא טענה המבקשת כי היא אינה חייבת בתשלום המס על-פי הודעת הגירעון. המבקשת אף לא העלתה טענה זו מול חברת הביטוח (ראו: נספח ב' לבקשה; מוצג מש/1). למעשה, טענות המבקשת כנגד עצם חבותה כלפי המשיבה, הועלו, לראשונה, בבקשה ובתביעה העיקרית. עובדה נוספת אשר אינה שנויה במחלוקת היא, כי המבקשת לא יידעה את המשיבה (בפגישה שקוימה ביניהן ביום 21.3.06 ואף לאחר מכן) על כך שכבר ביום 1.3.06, היא קיבלה הודעה מחברת הביטוח לפיה, ביטלה חברת הביטוח את פוליסת הביטוח שלה, משום שלא עמדה בתנאי המיגון ההכרחיים שנדרשו ממנה בפוליסה (נספח ג' לבקשה).

• 9.          ביום 30.3.06 הודיעה חברת הביטוח למשיבה על ביטול פוליסת הביטוח של המבקשת החל מיום 30.4.06 (נספח ו' לתגובה). או-אז דרשה המשיבה מן המבקשת להמציא פוליסת ביטוח חליפית או להפקיד ערבות בנקאית כתחליף לפוליסת ביטוח, בהתאם להוראות תקנה 15 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965 (להלן-"תקנות המכס"). על-פי תקנה זו, על מחסן רשוי להגיש למשיבה ערבות בנקאית בסכום השווה ל-50% ממיסי הייבוא החלים על הטובין המוחסנים או העומדים להיות מוחסנים במחסן בתקופת הרישיון, או, לחלופין, אישור מחברת ביטוח כי הטובין המוחסנים מבוטחים כנגד פריצה במשך כל תקופת הרישיון.

• 10.      ביום 30.4.06 הפקידה המבקשת ערבות בנקאית בסך של 4,953,300 ש"ח במקום פוליסת הביטוח שבוטלה (נספח ה' לבקשה). תוקף הערבות היה עד יום 31.7.06. ערבות זו הופקדה בהתאם לחישוב שבוצע על ידי המבקשת לגבי סכומי המיסים בגין הטובין המוחסנים במחסניה. ביום 26.7.06, בסמוך למועד פקיעת הערבות הבנקאית מיום 30.4.06, הפקידה המבקשת ערבות בנקאית בסכום זהה (4,953,300 ש"ח) שתוקפה עד יום 31.12.06 (מוצג מש/2). באותה עת לא ביקשה המבקשת להקטין את סכום הערבות הבנקאית.

• 11.      ביום 22.6.06 (בסמוך לתום שלושת החודשים, במהלכם הסכימה המשיבה לעכב את הליכי גביית חוב מיסי הייבוא מן המבקשת) קיבלה המבקשת מכתב מב"כ חברת הביטוח (נספח ט' לבקשה), בו נאמר, בין היתר, כך:

"בדיקה שנערכה ע"י מומחים מטעמה של הפניקס, העלתה כי מרשתך הפרה את התנאים שסוכמו עמה כתנאי להוצאת הכיסוי הביטוחי בכל הנוגע לקיומם של אמצעי הגנה ועל הרכוש שהוצע לביטוח.

ברצוני לקיים עמכם דיון בו תפורטנה ההפרות ונדון במשותף בתוצאות המשפטיות של ההפרות הנ"ל, כל זאת בניסיון להימנע מהליכים משפטיים ככל שניתן יהיה להגיע למסקנות".

• 12.      לאור מכתב זה, ביקשה המבקשת מן המשיבה לעכב את הליכי גביית חוב המס פרק זמן נוסף (נספח ח' לבקשה). המשיבה סירבה. המבקשת נדרשה לשלם לאלתר את חוב המס על-פי הודעת הגירעון, או להפקיד ערבות בנקאית על מלוא סכום המס, שאם לא כן, יופעלו כנגדה הליכי גבייה מכוח פקודת המיסים. מכאן הבקשה.

המסגרת הדיונית

• 13.      הבקשה לעיכוב הליכי גביית חוב המס הוגשה ביום 27.6.06. בהחלטתי מאותו יום, נתתי צו ארעי כמבוקש בסעיף 1 במבוא לבקשה. הצו הארעי הותנה בהפקדת התחייבות עצמית של בעלי מניות המבקשת וכן ערבות בנקאית ע"ס 75,000 ש"ח. הבטוחות הופקדו כנדרש.